ברכה גולשת: רוקנרול - חשבון נפש מוזיקלי

חשבון נפש מוזיקלי

איך הופכים מוזיקאי ליישות עסקית? התשובות בוועידת "עתיד המוזיקה" • 06/04/2004

רוב המוזיקאים יעדיפו להרתיח מיתרים ישנים במים וסבון כדי לרענן אותם, ובלבד שלא יצטרכו לשבת עם תוכנת ניהול חשבונות ולהבין למה אין להם כסף לקנות מיתרים חדשים. תפיסה זו, שלפיה אמנים אמיתיים לא מלכלכים את הידיים עם כסף, היא אם כל המוזיקאים התפרנים, אבל לאור ההתפתחויות האחרונות בביזנס המוזיקלי נראה שהיא סוף סוף בדרך החוצה.

עכשיו, כשהאינטרנט מספק אפשרויות הפצה עצמאיות של מוזיקה, כדאי יותר מתמיד למוזיקאים להתחיל לחשוב על עצמם כעל יישות עסקית - זה המסר העיקרי שתנסה להעביר "ועידת עתיד המוזיקה", שתיערך בשני במאי באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון.

בוועידה, הנערכת זו השנה הרביעית, יידונו כמה מהשאלות המסקרנות ביותר שצצו לאחרונה בתחום: איך כדאי להפיץ מוזיקה בסביבה דיגיטלית, איך יכולים מוזיקאים להשיג את המידע החיוני לתכנון עסקי נכון, מי מחזיק במידע הזה, למי יש זכויות עליו ואיך הוא יכול להשפיע על החלטות עסקיות ופוליטיות, מה צפוי להשתנות בעקבות הצלחת שירותים כמו iTunes למכירת מוזיקה חוקית ברשת, והכי מעניין: איך רותמים מוזיקאים למלחמות פוליטיות שיקבעו את עתידם.

אתר הוועידה מאזכר בהקשר זה את הטקסט שחרת זמר הפולק וודי גאטרי על הגיטרה שלו: "המכונה הזאת הורגת פשיסטים". גאטרי היה משוכנע בכוחה של המוזיקה לנתץ תפיסות גזעניות (מישהו אמר סבלימינל?) ומשטרים מדכאים, אבל מארגני הוועידה קובלים על כך שדווקא היום, כשאמנים נוקטים עמדה פוליטית המנוגדת לזו של הממשל, הם מותקפים על ידי התקשורת באמירות בנוסח "תעשו מוזיקה ותשתקו".

בפאנל הזה תשתתף, בין השאר, הקומיקאית והשחקנית ג'נין גרופלו. מלך הוועידה יהיה, כמו תמיד, צ'אק די מ"פאבליק אנמי", שמשתתף באירגונה מאז היווסדה. אמני נוספים שישתתפו בפאנלים השונים יהיה טינה ווימות ובעלה כריס פרנץ ("טוקינג הדס") וסוזן וגה, בנוסף לעשרות מנהלי לייבלים, יזמים עסקיים, מהפכני רשת, משפטנים ועיתונאים.

אתר סי.בי.אס, שהקדיש כתבה מעניינת לוועידה המתקרבת, מעלה כמה שאלות שלא יישאלו שם: האם הדרך שבה אנו צורכים מוזיקה היום (הורדות מהרשת) תשפיע גם על המוזיקה עצמה? האם תיווצר העדפה לקבצים קלים יותר, שנשמעים טוב בפורמט MP3? איך קורה ששנים אחרי מותם של תקליטוני הוויניל, שהגבילו את אורך השירים לשלוש-ארבע דקות בלבד, שיר עכשווי ממוצע הוא עדיין באורך של שלוש דקות? האם המהירות שבה אפשר להעלות מוזיקה חדשה לרשת תהפוך את המוזיקאים לטרובדורים שמגיבים בזמן אמת על אירועי השעה? האם תתגשם נבואתו של צ'אק די, שאמר כי ההיפ הופ יהפוך לסי.אן.אן של השחורים? כדי לענות על כל השאלות אלה יצטרכו לכנס ועידה נוספת ב-2005.

שלח/י לחבר/ה • עוד מומלצים • עוד חברות תקליטים • עוד כלים ועזרים • [הביתה]