Emusic חושבת שנאפסטר זה פאסה, אבל אימייל זה נורא מודרני • 04/05/2004
בהתחלה התלהבתי, כמו שקורה לעתים קרובות לאנשים שקוראים רק את הכותרות: צעצוע חדש שיצא לשוק מאפשר למעריצים להקליט את הלהקה האהובה עליהם בהופעה, להגיע הביתה ולהעביר את הקבצים לחברים, וכל זה מבלי לעבור על החוק. לצערי, המשך הקריאה הבהיר לי שמהפכה גדולה לא מתרחשת כאן. מדובר במכשיר בגודל מצית, שעליו אפשר לאחסן כ-110 דקות של מוזיקה (128 מגה-בייט) - צעצוע נחמד - אבל היה עוד יותר נחמד אם היינו יכולים לקבוע מה מוקלט עליו - ולא כך הוא.
המכשיר נמכר בקיוסקים מיוחדים שהוצבו עד כה בשבעה מועדונים בארה"ב. המעריץ יכול לגשת לקיוסק אחרי ההופעה, לרכוש את הצעצוע בעשרה דולר, להכניסו לחריץ במכונה ולהטעין לתוכו את ההופעה שראה, בפורמט MP3. אם עד כה נהגו להקות לצרוב אחרי ההופעות דיסקים ולמכור למעריצים, הרי שכאן מדובר בסך הכל בחלל איחסון קצת יותר קטן ואסתטי. פריצת דרך, אם יש כאן, היא ההבנה שהמעריצים יכולים להפיץ אחר כך את הקבצים האלה בלי להסתבך בתביעות על הפרת זכויות יוצרים.
סקוט אמברוז ריילי, נשיא Emusic, יצרנית המכשיר, אומר שהרעיון הוא לתת לאמנים קטנים שליטה טובה יותר על איכות ההקלטות ועל ההפצה המסחרית שלהן. "תוכנות כמו נאפסטר הן פאסה", אומר אמברוז. "זה הדבר הבא. הוא לא מיועד לכל אחד, אבל אנחנו מאמינים שנמצא את הנישה שלנו".
קצת מוזר, אבל בכל הפרסומים סביב המכשיר מוזכרת רק אפשרות אחת להפיץ את הקבצים שהוקלטו בהופעה: אי-מייל. נראה שאמברוז וחבריו חושבים שאם לא יזכירו את האופציה האחרת - לחלוק את הקבצים באמצעות תוכנות-פאסה דמויות נאפסטר - אף אחד לא יחשוב על זה בעצמו. אולי מישהו צריך להגיד לו שמה שבאמת פאסה כאן זה דווקא האימייל.
שלח/י לחבר/ה • עוד כלים ועזרים • עוד מיינסטרים • עוד קניות • [הביתה]