איך תיזהרו מהעברת כספים לגופים שמשקיעים אותם ברדיפה אחריכם? • 23/11/2004
רשימות שחורות הן שעשוע נחמד - אנשים אוהבים רשימות וכל אחד מחזיק לפחות אחת משלו. יש אנשים שלא קונים מוצרים מהתנחלויות ויש כאלה שלא קונים פולקסווגן מגרמנים. יש כאלה שלא קונים קרמים שנוסו על חיות ויש כאלה שלא עושים עסקים עם שמאלנים שחתמו על עצומות.
מטרתן של הרשימות השחורות הן לתת לנו כלים לשקול את החלטותינו באשר ליחסינו עם המופיעים בהן, אבל מה הטעם ברשימה שחורה שפרטיה אינם אמינים? מה אם לרשימת הקוראים לשחרורו של יגאל עמיר יסתנן פתאום שמו של איתן הבר, ומה אם תגלו לפתע כי "חרון צדיקים" שוכן דווקא בתחומי הקו הירוק וכל תושביו עגולי משקפיים? איך תגבשו את מדיניות ההחרמה/תמיכה שלכם בצורה יעילה?
למעשה, כל רשימה בנושא שנוי במחלוקת יכולה להפוך ברגע לרשימה שחורה - תלוי מי מסתכל עליה. קחו לדוגמה את רשימת חברי התאחדות תעשיית ההקלטות של אמריקה, ה-RIAA. ברור שיש חברות תקליטים שגאות להופיע בה, אבל יש גם חברות וצרכנים שרואים בכך בושה גדולה, בעיקר מאז הפכה ההתאחדות לציידת של אנשים שמחליפים מוזיקה בעזרת האינטרנט. לכן מטריד לגלות שאותו ארגון, שמסמל יותר מכל את חוסר הנכונות של תעשיית המוזיקה להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית, מחזיק רשימת חברים מבולבלת, שבה משמשים בערבוביה שמות של חברות בידור, אנשים פרטיים ואפילו תקליטים בודדים. והכי גרוע: מסתבר שיש חברות שרשומות בה למרות שהן מכחישות כל קשר אליה. עכשיו, לכו תחרימו את כל מי שמופיע ברשימה הזאת.
בשביל זה בדיוק הוקם האתר "RIAA רדאר". באתר בודקים חברות תקליטים שהשתייכותן להתאחדות מוטלת בספק ו"מזכים אותן מאשמה" אם יש לכך מספיק ראיות. דוגמה טובה הוא "רייצ'ס בייב", הלייבל של אני די-פרנקו, יוצרת עצמאית ותיקה ומוערכת. הימצאותו של הלייבל ברשימת ה-RIAA גרמה לכמה גבות להזדקף, עד שהגיעה לאתר תגובה רשמית ממנהליו, שאישרו כי אינם רשומים בהתאחדות. חברה אחרת, "טומי בוי", אינה רשומה כחברה ב-RIAA, אך נשיאה, טום סילברמן, כן רשום. פסק הדין של הרדאר: "זכאים עד שיוכח אחרת". מעניין לגלות שהלייבל של NPG של פרינס, שהקדיש חלק נכבד מחייו ללחימה בחברות תקליטים, דווקא כן רשום בה ועדיין לא הכחיש את קשריו איתה.
ה"רדאר" מציע שני כלים חמודים לאנשים שבדיוק עושים קניות ורוצים לוודא שכספם אינו מממן עורכי דין שתובעים את מורידי המוזיקה. הראשון, המיועד לרוכשי דיסקים באמצעות "אמזון", הוא לינק (Bookmarklet) שאותו אפשר לשמור ברשימת המועדפים, ללחוץ עליו מתוך כל עמוד של דיסק ב"אמזון" ולקבל תשובה אם הוא RIAA Safe או לא. השני, שמיועד למי שבדיוק נמצא בחנות תקליטים, הוא כלי שמבצע את אותה בדיקה באמצעות הסלולרי.
אם אתם חושבים שהקפדה על רכישת דיסקים של אמנים שאינם קשורים ל-RIAA תשאיר אתכם עם קומץ אמני שוליים, תשמחו לגלות שזה לא המצב. בריטני ספירס, אמינם, "ווייט סטרייפס", "רדיוהד", "אאוטקאסט" ועוד מאות אמנים באותו סדר גודל חתומים בחברות שאינן רשומות בהתאחדות ההקלטות. אממה - סביר להניח שאם אתם מורידים מוזיקה מהרשת, אתם בוודאי מקפידים לא לקפח אמנים רק משום שהם חתומים בהתאחדות כזאת או אחרת, ומורידים באופן שוויוני את המוזיקה של כולם. בלי רשימות שחורות.
שלח/י לחבר/ה • עוד מומלצים • עוד חברות תקליטים • עוד כלים ועזרים • עוד פשע • [הביתה]