Home Home Sex Drugs Rocknroll
שישה מיליון זה לא כסף

ורינגטונים זה לא מוזיקה • 12/04/2005

בחלומות הרעים שלי מופיע עברי לידר ומנפנף מולי בתלוש המשכורת שלו. "מאיפה הגרלת את הנייר הזה?", אני שואלת, ועברי עונה: "עשיתי את דיל חיי! מישהו חשב שיש לי נשמה והציע לי את התלוש תמורתה". "ומה עם המוזיקה, עברי?", אני שואלת. "או, מזה יש לי המון בשבילך", הוא אומר, ובאותו רגע החדר מתמלא בצלצולים סלולריים. שרית חדד מתערבבת עם מאיה בוסקילה והדג נחש, וברקע משייטת איגי וקסמן על כוכב סגול. על הצוואר שלה תלוי שלט: "זהירות, פרסומת! לא היה לי כסף להפיק קליפ ואף אחד לא קיבל אותי לעבודה. רק רוסיות הם רוצים היום". "נהדר, נכון?" אומר עברי. "רגע, אבל זאת לא מוזיקה, אלה רינגטונים ופרסומות", אני אומרת לו. "זה כל הרעיון", מחייך עברי. "תודי שיש דברים שעדיף לשמוע בחתיכות קטנות אם רוצים לשמור על הבריאות", הוא לוחש ונעלם.

אם יש משהו מרגיז בהשתלטות של סלקום על ענקי המוזיקה העברית זאת בטח לא העובדה שהם מנפיקים תלושי משכורת לאנשים שכנראה מעולם לא ראו תלוש כזה. כסף זה דבר נפלא, ומוזיקאים שמצליחים להרוויח אותו זה עוד יותר נפלא. אבל סלקום רוצה שנדע שהיא עושה הרבה יותר מזה: היא ממש "מצילה את שוק המוזיקה הישראלי הגווע", כפי שהתבטאו לאחרונה נציגיה בתקשורת. גופים מסחריים רבים נותנים חסויות למוזיקה ישראלית: לקוקה קולה יש את כפר המוזיקה, להייניקן יש פסטיבלים ואירועים, וכולם מפרנסים את המוזיקאים בלי להדביק עליהם תווית של לוזרים מיואשים. אבל אצל סלקום בחרו בטקטיקה אחרת: ככל שהאמנים ייראו מסכנים יותר, כך החברה תיתפס כמושיעה גדולה יותר - ועל כך בוודאי נודה לה כולנו.

למרבה המזל, הכוכבים הסגולים מעדיפים לאכול כל חלקה רעה ולהשאיר את החלקות הטובות בשבילנו. למעשה, נראה שמעולם לא היתה כל כך הרבה מוזיקה טובה בחינם ברשת כמו עכשיו, בזכות התפשטותה של טכנולוגיית הפוד-קאסט, שיטה להפצת מוזיקה דרך בלוגים. מחקר שפורסם בשבוע שעבר על ידי מכון PEW מגלה שהפורמט החדש תופס כמו אש, ויותר משישה מיליון אמריקאים כבר התנסו בהאזנה לפוד-קאסטים. אז נכון ששישה מיליון זה לא כסף - זה רק מספר - ונכון שסלקום לא ראתה מזה גרוש וגם לא זכתה להציל אמנים בדרך, אבל אתם כמאזינים הרווחתם בענק.

בשבועות האחרונים הצטברו על דסקטופי כמה תחנות האזנה מומלצות במיוחד. "ווי פאנק", פרויקט של שני די.ג'ייז ממונטריאול שעושים מיקסים חיים של כל מה שהוא פאנקי והיפ הופ, הוא דוגמה מצוינת. פרופסור גרוב ודי.ג'יי סטאטיק החלו לשדר בשנת 96' בתחנת הרדיו של האוניברסיטה שבה למדו, ואחרי שנתיים הקימו גם רדיו אינטרנט. היום יש להם גם פוד-קאסט (שאפשר להוריד כקובץ MP3 למחשב), ובכל תוכנית הם מארחים די.ג'ייז, סקראצ'רים וביטבוקסרים שעושים שמח בלב בחינם ובלי פרסומות.

"סטאר פרוש" הוא פרויקט שוויצרי שמחזיק את אחד הארכיונים הגדולים שראיתי בשנים האחרונות. אם תירשמו לכל ערוצי המוזיקה שלהם תצטרכו לקנות מחשב חדש תוך מקסימום חודש, אבל אפשר לבחור את הערוצים הרצויים לפי הסגנון המוזיקלי ולהיות מנויים רק עליהם. האתר הוא בצרפתית, אבל אפשר להסתדר בו בקלות בעזרת אינטואיציה.

"קראד רדיו", עוד פרויקט פוד-קאסט חדש, מצהיר בפירוש שהוא כאן כדי לקדם מכירת תקליטים, אבל עושה את זה בדרך נעימה ויעילה. כל שיר עולה לאתר רק לכמה ימים, עם כמה מלים על המבצעים ולינק בולט לרכישת התקליט. רוב החומרים הם של אמני אינדי ידועים יחסית, כמו Curve, "קוקורוזי" ודי.ג'יי ספוקי.

אם אתם מקפידים להוריד רק מוזיקה שיוצריה ציינו בפירוש כי היא חופשית להורדה, גם לזה יש פתרון. AMP, התאחדות שדרני הפוד-קאסטים המוזיקליים, מציעה מבחר נאה של מוזיקה חוקית ונקייה מחשש תביעות. גם AMP רוצה לקדם אמנים, אבל קחו בחשבון שאלה לא שני האמנים החדשים שהצליחו להשתחל השבוע לרשימות השידור המוגבלות של הרדיו. ואם אחרי כל זה אתם עדיין חייבים איזה רינגטון ויש לכם סלולרי שיודע להשתמש לשם כך בקובצי MP3, תיכנסו ל"סאונד אוף דה דיי" ותורידו לעצמכם צליל חתוך למידות המתאימות. כל יום יש אחד חדש.


  שלח/י לחבר/ה   • עוד אלקטרוני • עוד רגאיי • עוד היפ הופ • עוד ישראלי • עוד נשמה • עוד קובצי קול • [הביתה]