Home Home Sex Drugs Rocknroll
לרקוד ולבכות

She wants revenge, בני הטיפוחים החדשים של תקליטי "גפן", מספקים מסע בזמן לעשור הכי דפוק של המאה ה-2001/11/05

שלוש פעמים הקלקתי כדי לצפות בווידאו קליפ של בת הטיפוחים החדשה של תקליטי גפן, "She Wants Revenge" (היא רוצה נקמה), ורק בסיבוב האחרון הבנתי שזה לא קליפ חדש של "דפש מוד". הדבר ש-SWR הכי מתבאסים ממנו זה כשמשווים אותם ללהקות כמו "דפש מוד", "ג'וי דיוויז'ן", "יאזו", "קאג'אגוגו" ושאר יצורי הגל החדש של שנות ה-80.

יאזו
"אנחנו לא מנסים ליצור במכוון מוזיקה כזאת", אומרים חברי הצמד, "ונעריך מאוד כל עיתונאי שלא יכתוב שככה אנחנו נשמעים", אבל את המינימום הנדרש כדי שזה לא יקרה – כמו למשל להסתפר אצל מישהו ששם לב ששנות ה-80 נגמרו - הם לא טרחו לעשות.

בניגוד למשתמע מהתסרוקת ומהסגנון המוזיקלי, SWR הם בכלל לא אנגלים, וכנראה שהם אפילו לא הומואים. הצמד (ג'סטין וורפילד ואדם 12) בא מלוס אנג'לס ומטרתו המוצהרת היא "לגרום לבחורות לבכות ולרקוד".

דפש מוד
את זה, חייבים לציין, הם עושים לא רע. שני שירים שלהם, "סיסטר" ו-"These Things", שוחררו לציבור הרחב כיריית פתיחה לקראת EP שהם אמורים להציא ב"גפן" בעוד כמה חודשים, והם באמת מרקידים ונוגעים ללב כאחד כשהם שרים במבטא כמעט בריטי על בחורה שהארטיק שלה נמס למרות שקר בחוץ, והיא "מענגת את עצמה באמבטיה".

בלוס אנג'לס כבר אוהבים אותם ואפילו המגזין "ספין", שבדרך כלל נגוע בהתנשאות מסוימת, הקדיש להם כתבה מפרגנת אחרי ביקור בהופעה. "אנשים התחילו לרקוד ופתאום ניצלנו... ניצלנו מערימות של להקות שנשמעות אותו דבר, ניצלנו מעוד לילה של להיות קוליים מכדי לרקוד, ניצלנו מעצמנו". באייטיז, העשור הכי ציני של המאה ה-20, הם לא היו יוצאים בשלום עם ניסוח כזה.


  שלח/י לחבר/ה  עוד מיינסטרים • [הביתה]