חבורת ''ג'הטארי'' מתמחה בדאב אלקטרוני וסוגדת למשחקי מחשב ישנים ולצלילים המופלאים שהם הפיקו • 17/01/06
ריי קוקס, מנחה אגדי מתחילת ימי אם.טי.וי, הזמין פעם לתוכניתו זמרת שקולה נדגם על ידי אמנים אלקטרוניים והיא החליטה לתבוע אותם (כמו עפרה חזה בזמנה). הזמרת אמרה שמוזיקה אלקטרונית זה לא חוכמה, כי כל מי שיכול לקרוא מדריך הפעלה יכול לעשות מוזיקה כזאת. "אם כך, אני מבין מזה שגם היית יכולה לעשות את זה אם היית יודעת לקרוא", אמר קוקס בארסיות.
"ג'הטארי" (Jahtari), נט לייבל ששמו משלב גם את אלוהים של הג'מייקנים (ג'ה) וגם את האלוהים של משחקי המחשב המוקדמים (אטארי), מרכז סביבו קבוצה די גדולה של להקות ואמנים שמתמחים בדאב אלקטרוני, מה שקראו בשנות ה-90 ספייס דאב. למעשה מדובר בקהילה של חובבי מחשבים עתיקים ומשחקי מחשב משנות ה80-, שאוהבים רגאיי אבל מתעקשים לעשות אותו רק על מחשבים, בלי אף כלי אנאלוגי אחד.
בין אמני הלייבל אפשר למצוא, למשל, מוזיקאי משוודיה שמנגן בעזרת מכשירים ותוכנות מימי הקומודור 64 והאמיגה, או הרכב מסן פרנסיסקו ("בלו ויטריול") שחבריו מופיעים עם כלים אלקטרוניים שבנו בעצמם. אחד הכלים, שנקרא Improbable Orchestra, הוא שולחן שעליו יש פלטות ממתכת עם כפתורים, שכל אחד מהם שולט באלמנט אחר של המוזיקה: הווליום, המקצבים והאפקטים. ארבעה אנשים עומדים סביב השולחן ועושים ג'ם אלקטרוני. המכשיר שרד את פסטיבל "ברנינג מן" בהצלחה, אבל אחרי פסטיבל נוסף הוא נכנס למוסך לשיפוצים.
אידיוטי ככל שיישמע, דווקא החלק האחרון של הסיפור קרוב יותר לאמת. במציאות, בו מארלי הם רביעייה גרמנית שגרה בדנמרק ומנגנת על שטויות כמו "חליל אף" (לא מומלץ לסובלים מנזלת) או על צעצוע בשם בופ איט אקסטרים, שמנגן רק ארבעה מקצבים (כמו מכונות התופים של פעם, שהגיעו עם מקצבים מתוכנתים) וכל הזמן מאיץ את הקצב. המנצח הוא זה שיצליח להישאר צמוד לקצב גם במהירויות הגבוהות ביותר, ורביעיית בו מארלי כנראה התאמנה מספיק זמן. באתר "פיירבוקס" (הסוקר גאדג'טים) ממליצים לשתות הרבה אלכוהול לפני שמתחילים לנגן, אבל מבטיחים שהמכשיר יעבוד גם אצל אנשים פיכחים.
שלח/י לחבר/ה • עוד אלקטרוני • עוד רגאיי • עוד וידאו • עוד חברות תקליטים • עוד כלים ועזרים • עוד קובצי קול • עוד קניות • [הביתה]