פאזה השוודי יוצא להילחם בברווז מתנשא כשלצידו רק בולדוג צרפתי חסר תועלת, ומנצח בגדול • 12/05/06
מה היה קורה אם ג'יימס בראון היה נולד בשוודיה במקום בדרום קרוליינה? אכן, שאלה מטרידה, אבל למה לעייף את שרירי הדמיון כשלאחרונה התגלו בשוודיה כמה כפילים של המלך - בדיוק כמוהו רק בנגטיב. חדי האוזן אולי ישימו לב לעוד כמה הבדלים שוליים בין הכפילים לבין המלך. למשל, הם לא מלחינים באותו סגנון ולא משתמשים באותם כלים - המלך נבנה על רגישויותיהם של נגנים חיים והכפילים על איכויותיהם של שבבי קול עתיקים - שלא לדבר על זה שאם הם ינסו פעם לעשות שפגט, הם יגמרו עם גיימבוי בין הרגליים. אבל בדבר החשוב באמת - המתמטיקה של הקצב - גם המלך וגם הכפילים שולתים!!1 לגמרי.
קחו לדוגמה את פאזה (Paza), גיק צפוני, מוזיקאי ואמן וידאו שעבודתו הבולטת ביותר היתה שני רימיקסים וקליפים שהזמין ממנו בק לשירים מתקליטו האחרון, "גוארו". יש לו אתר חמוד ועתיר יצירות שהמוצלחת מביניהן, לטעמי, נקראת Hopefoolia - וידאו מוזיקלי שבו הוא נלחם בברווז מתנשא כשלצידו רק בולדוג צרפתי חסר תועלת, ומנצח בגדול. פאזה משתייך לסצינה המפותחת של אמני 8-ביט בשוודיה, אנשים שגדלו על ברכי נינטנדו ואכלו פאקמנים לארוחת הבוקר. המונח 8-ביט מתייחס לרזולוציה של הצליל. רוב המכשירים להשמעת מוזיקה (דיסקים, נגני MP3 וכו') עובדים ברזולוציה של 16 ביט והם מדויקים פי 256 מרזולוציית ה-8-ביט. מהסיבה הזאת, מוזיקת 8-ביט לא מיועדת לאניני סאונד, לאנשים שמחפשים הפקה מושלמת או שירים טובים. זוהי התחרעות אלקטרונית שאין לה שום קשר לטעם טוב או להגיון.
לילה אחד, מספר מקלארן, אחרי ששמע קצת דיבורים על הסצינה והחליט לחפש אותה בעיר מגוריו, פריז, הוא הגיע למפעל נטוש שבו פגש שני בחורים, ז'ק ותיירי. בתוך המפעל התגלתה בפניו "מערת עלי באבא של ציוד הקלטות מיושן": מחשבי אמיגה ואטארי, סינתיסייזרים אנאלוגיים ועוד אוצרות סאונד עתיקים. כמעצב אופנה ודעת קהל, מקלארן לא הצליח להתעלם מהכיתוב על החולצה של ז'ק: "Fuck Pro-Tools". אחרי ששמע כמה קטעים של מיטב אמני הז'אנר, הוא כבר היה מאוהב.
מרכזים גדולים של אמני 8-ביט קיימים בשוודיה, שווייץ, פינלנד, צ'כוסלובקיה וניו יורק. מי שרוצה להתוודע מקרוב לסצינה השוודית יעשה בחוכמה אם יקשיב לתוכנית הרדיו Airways, שבה השדרן הוא מחשב שמדקלם טקסטים שנונים בקול קפוא. "השבוע אנחנו בשוודיה, ארצם של 'אייס אוף בייס' וד"ר אלבן, אבל למזלנו, לא נשמע אותם היום", אומר המחשב ומפצה את המאזינים בסיור מרתק אצל החבורה השוודית.
ומקלארן, מה נהיה איתו? היום, מתברר, הוא מייצר ליין אופנה בהשראת הסצינה ומוכר סוודרים וחצאיות לאנשים שלא מתגוררים במפעלים נטושים אבל רוצים להיראות כאילו. בשביל ז'ק ותיירי, 215 דולר לסוודר סמרטוטי זה קצת יקר.
שלח/י לחבר/ה • עוד אלקטרוני • עוד אמנותי • עוד מומלצים • עוד וידאו • עוד קובצי קול • [הביתה]