ב-Beatpick לא מאמינים שקיפוח רוכשי המוזיקה ויוצריה הוא שיטה שיווקית נבונה • 01/08/06
לפעמים נראה שככל שמגוון השיטות להשמעת מוזיקה ברשת גדל, גדלה איתו גם עוגמת הנפש של המשתמשים. אמנם גיוון הוא דבר טוב וחשוב, אבל כשנתקלים מדי יום בפורמטים ובקידודים שהמחשב שלנו לא מזהה, וכשהמון אתרים מכריחים אותנו להתקין את הנגן שלהם, שאותו פיתחו במאמצים רבים במיוחד בשבילנו, וכשהנשמה יוצאת עד ששומעים צליל אחד, הלב מייחל לאיזה פשיסט שיבוא ויגיד: כך ולא אחרת. כמובן שכשהוא מגיע אנחנו צורחים עד השמים, לכן מוטב שנהיה אסירי תודה שלא תמיד אנחנו מקבלים את מה שביקשנו לעצמנו.
מה שכן, כשסוף סוף מגיעים לאתר שגם מציע המון מוזיקה להאזנה, גם יש לו נגן שעובד עם כל הדפדפנים ומערכות ההפעלה, וגם מתחלק חצי-חצי ברווחי המכירות עם האמנים, זה מעניק תחושת הישג נעימה. ואם במקרה יש לאתר הזה בלוג שבו מוצגות עמדותיהם של בעלי האתר בענייני זכויות יוצרים ותעשיית המוזיקה, ושדרכו מתגלה הקשר בינם לבין פרויקט זכויות היוצרים האלטרנטיבי “קריאייטיב קומונס”, פתאום הכל מסתדר. הנגן עובד גם במערכות שאינן חלונות כי זה עניין אידיאולוגי, וגם שיטת המכירה - קונטרה למדיניות המוכרת של חברות התקליטים הגדולות – היא עניין עקרוני ומנומק היטב.
ככה זה עובד ב"Beatpick". אם אתם מוזיקאים, תוכלו לרשום את היצירות שלכם בשירות של “קריאייטיב קומונס” ולהציע אותן להאזנה ולמכירה באתר. לעומת שירותים כמו iTunes, שנותנים לאמן 4.5 סנט על שיר שהם מוכרים ב-99 סנט, כאן תקבלו, כאמור, 50 אחוז. בשביל הלקוחות, השוס הגדול הוא הוא שהמוזיקה ב”ביטפיק” היא “נטולת DRM”. מה זה DRM? זה קצת כמו לשאול מה זה סרטן. אם אתם מחפשים תשובות קצרות, זאת מחלה קשה. אם אתם מתעניינים בסימפטומים, נסו להוריד שיר מ-iTunes, למשל, ולצרוב אותו לדיסק שאותו תוכלו לקחת איתכם, או סתם לנגן את הקובץ על מחשבים או נגנים ניידים אחרים. אם המוזיקה שקניתם מוגנת ב-DRM – כמו כל המוזיקה שנמכרת על ידי תאגידי המוזיקה הגדולים - אתם יכולים לקפוץ.
ב"ביטפיק" מבינים שאדם שצורב לעצמו דיסק ומנגן אותו אצל חברים הוא שיטת ההפצה היעילה ביותר שיש. לדעתם, אם שילמת על המוזיקה, אתה רשאי להאזין לה בכל מקום ובכל מכשיר. יותר מזה: מי ששילם על שיר אצלם רשאי לחלק אותו בחינם לארבעה חברים נבחרים, שיקבלו בדואר לינק להורדה. ב"ביטפיק" אמנם מקווים שלא תצרבו יותר מדי עותקים בלי לשלם, אבל להבדיל מהאנשים בתעשיית המוזיקה, הם יודעים שחוץ מלקוות אין הרבה מה לעשות.
מהעבר השני של המתרס, התאחדות ההקלטות האמריקאית (RIAA) כבר הספיקה לתבוע 20 אלף חובבי מוזיקה על הורדות לא חוקיות. בממוצע, כל אחד מהם שילם קנס של 3750 דולר, והסכום הכולל הגיע ליותר מ-75 מיליון דולר. לא ידוע אם משהו מהכסף הזה הגיע לאמנים, שבשמם כביכול מתנהל המאבק.
- הקוראת שושנה פורבס מעירה: "אפשר לצרוב שירים מוגנים ב-DRM שנקנו מ-iTunes כדיסק אודיו רגיל (לנגינה בדיסקמן למשל), ואז המוזיקה מאבדת את ההגנה שלה. כמובן שכדי שהמוזיקה שוב תהיה בקובץ מחשב, תצטרכי לעשות rip מחדש לדיסק, שזה מעצבן”. לדעתי זה רק מוכיח שלא רק שהגנת DRM מעצבנת, היא גם אינה אפקטיבית.
.
- ''ביטפיק''
- עוד (בברכה) על קריאייטיב קומונס
- ועל מה שג'ון דבורק חושב עליהם
- קורי דוקטורוב על DRM (תרגום: רן יניב הרטשטיין)
שלח/י לחבר/ה • עוד אלקטרוני • עוד אפריקאי • עוד היפ הופ • עוד מומלצים • עוד חברות תקליטים • [הביתה]