ג'רמי גוטליב מוכר את הדיסקים שלו הרחק מחנויות התקליטים • 08/08/06
אחד המקומות היחידים בתל אביב שבהם אפשר להשיג קצת אווירת צ'יל אאוט בחינם הוא חוף המתופפים בתל אביב. בימי שישי לפני השקיעה נאספים שם מתופפפים, רקדני קפוארה, להטוטני אש ורקדנים, שהיו ממשיכים לנגן ולעשות שמח עד לא ידע אלמלא הבר השתלטני הסמוך. בפינה היפה הזאת פגשתי לפני כמה חודשים את ג'רמי גוטליב (28), שהלך על החוף עם חבילת דיסקים ביד.
בחבילה, התברר במהרה, היו עותקים מתקליטו הראשון, Music for staring at objects, עשרים שקל לחתיכה. קניתי.
"מוזיקה להתבוננות על חפצים", כפי שגיליתי בהמשך, עומד בהבטחתו הראשונית: אם אתם חפצים בשיפור היכולת להתבוננות בחפצים, ההאזנה לו בהחלט עשויה להפיג את השעמום של התרגול. אמנם מומחים למדיטציה טוענים בדרך כלל שהשעמום הזה הוא השער אל השקט הנפשי, אבל בשביל מי שמחפש קיצורי דרך זה פתרון לא רע. אני, למשל, הסתכלתי בעזרתו על חפצים עד שהם צעקו לי להפסיק. מאחר שמדובר בדיסק קליל ונעים, רפטטיבי והיפנוטי, אפשר למצוא לו בקלות שימושים נוספים: כמוזיקה לשעות העבודה, כמוזיקת רקע במקומות שבהם מנהלים שיחה וכמזור לנדודי שינה.
ג'רמי, יליד צרפת שעלה לישראל בגיל ארבע, מופיע בדיסק תחת השם Name. הוא הוציא את הדיסק בלייבל שהקים עם חבר מלונדון, 52 Records. אחרי שהות של שנה בספרד, שם החל לראשונה לנגן אמביינט וצ'יל אאוט (בין השאר ב”קפה דל מאר”), הוא עבר ללונדון ועשה תואר במוזיקה ובהנדסת צליל (טכנאות). את ההשראה לתקליט הוא קיבל ממלחינים כמו אריק סאטי, ג'ון קייג' ובראיין אינו. “הקלטתי אותו בלונדון בחורף 2004, כשאני משתמש בפסנתר ישן, שני סינתיסייזרים, מחשב והמון ציוד אנלוגי”, כותב לי ג'רמי בראיון אימייל בלעדי (!). “הרעיון היה להלחין מוזיקה בהתאם לחוקים מתמטיים. במהלך המיקס של הקטע הראשון שמעתי אותו שוב ושוב, והבחנתי שיש לו תכונות מדידטיביות והיפנוטיות. בזמן שהאזנתי לו הפכתי רגוע יותר, מרוכז יותר, הצלחתי לנקות את הראש ולפנות מקום למחשבות ורעיונות חדשים. למרות שבדרך כלל אני לא עושה מדיטציה או יוגה, גיליתי שלמדיטציה יש קשר להתבוננות בחפצים ולצלילים רפטטיביים, כמו למשל מנטרה”.
איך הגעת מהתבוננות בחפצים למכירת דיסקים על שפת הים? רוב האמנים היו מתכווצים מעצם הרעיון.
"כמו שאת יודעת, מכירות המוזיקה בעולם, ובמיוחד בישראל, הן על הפנים. המשמעות היא שרוב החברות מעדיפות להוציא רק חומרים שמסחריותם הוכחה. לי אין כסף ליחסי ציבור, לקליפים, לסינגלים שייצאו לרדיו, והיה לי ברור שאצטרך להיות יותר מחתרתי ויותר יצירתי כדי להפיץ את התקליט. אני מאמין שכל עוד אנשים נחשפים למוזיקה, אחוז מסוים מהם יאהב אותה ויקנה תקליט. לכן, בנוסף למכירה בחנויות ובאינטרנט התחלתי למכור דיסקים בעצמי. בתחילה בפסטיבלים וברייבים שבהם ניגנתי, וכשהקיץ בא התחלתי להגיע לחוף המתופפים. בהתחלה זה הרגיש קצת מוזר, אבל אחרי כמה זמן התחלתי לזרום עם זה. אני עושה את זה רק פעם-פעמיים בשבוע, בדרך כלל בסביבות השקיעה”.
איזה תגובות אתה מקבל על החוף?
"כל עוד אני ניגש עם חיוך, מדבר רגוע ולא מלחיץ אותם לקנות, תהיה להם סבלנות להקשיב. רבים מהם גם קונים את התקליט, מכל מיני סיבות: חלקם פשוט אוהבים את המוזיקה, חלקם מסתקרנים ולא אכפת להם להוציא 20 שקל כדי לברר מה זה, חלקם רוצים לתמוך באמנים ישראלים חדשים וחלקם כבר קנו ואהבו, ועכשיו הם קונים עוד אחד כמתנה למישהו”.
זה משתלם, למכור דיסק ב-20 שקל?
"אני לא יכול לומר שאני רואה מזה הרבה כסף, אבל זה בגלל שההכנסות הולכות להפקת קליפ והופעה. המכירות הולכות טוב מאוד. עד עכשיו מכרתי כאלף עותקים”.
אם תרצו לתרגל התבוננות בחפצים, עם או בלי מוזיקה, ככה עושים את זה: יושבים בגב זקוף בחדר מואר, ומניחים את החפץ שבו רוצים להתבונן במרחק מטר וחצי עד שלושה מטרים. החפצים המקובלים להתבוננות (Kasina) הם צלחות שעליהן מודפסת צורה כלשהי, למשל עיגול או משולש, המצויר בצבע או בלבן עם שוליים שחורים, על רקע בהיר. מסתכלים בצורה שבמרכז תוך התעלמות מהשוליים או מהרקע עד שאי אפשר יותר (מותר למצמץ). עוצמים את העיניים ומתרכזים בתמונה שנשמרה על הקרנית, המופיעה בנגטיב או בצבעים משלימים. חוזרים על התהליך במשך כמה דקות עד שעה. אם אין לכם כסף לרכוש צלחת כזאת, אתם יכולים פשוט לצייר בחול ריבוע ובתוכו מעגל, כמעשה הנזירים הבודהיסטים.
- 52 Records, הלייבל של ג'רמי גוטליב
- עוד על מדיטציה והתבוננות בחפצים:
שלח/י לחבר/ה • עוד אלקטרוני • עוד חברות תקליטים • עוד ישראלי • עוד קובצי קול • [הביתה]