כל הכוונות הטובות לא עזרו מול שיטות השיווק המוזרות של הצרפתים • 26/09/06
נשבעת לכם שניגשתי לקבוצת האתרים שהתכוונתי לסקור השבוע במצב רוח חיובי ועם הרבה כוונות טובות. מאחר שהבנתי כבר בהתחלה שמדובר בקבוצה צרפתית של מוזיקאים, מתכנתים, טכנאי סאונד, גרפיקאים ומפיקים, חשבתי שיהיה מאוד מיוחד מצידי לכתוב משהו חיובי על הצרפתים, פעולה שעיתונאים ישראלים בדרך כלל משתדלים להימנע ממנה.
במשך שלושה ימים הסתובבתי באתרים של קבוצת T.I.M.E.C – לייבל פריזאי שמוציא דיסקים ומקים אתרים לכל מיני אמנים – כמו כלב מוכה גרב. כל קליק הוביל לאתר של אמן שנראה דומה מאוד לאתר שממנו הגעתי, ולמרות שכל האתרים הכילו מוזיקה להורדה במרחק של כמה קליקים, אחרי כמה סיבובים סביב הזנב התחלתי להרגיש שהלכתי לאיבוד במקום שבו ממש לא מעניין אותי להתמצא, ולא בגלל שחסרה בו מוזיקה איכותית להורדה.
חלק מהאתרים של הקבוצה הפריזאית כתובים באנגלית וחלק בצרפתית. החלק הצרפתי המעניין שייך לקבוצה בשם "פריס די.ג'ייז", שמייצרת פודקאסטים עם מיקסים ורימיקסים להורדה. אם אתם לא קוראים צרפתית (ואולי גם אם כן), הטקסט הכי מעניין באתר הוא המלה MP3. חפשו אותה ותגיעו לחלקים השווים. את הטקסטים באנגלית אפשר לקרוא, אבל צריך לחשוב בצרפתית כדי להבין אותם.
הבלבול שנוצר כתוצאה מהניסיון של T.I.M.E.C ליצור את הרושם שמדובר בקבוצה ענקית ומגוונת הוא תופעה עצובה. חלק מהאתרי הקבוצה, למשל djouls.com, מפרסמים רשימות אמנים ענקיות, הכוללות שמות כמו פרנק זאפה, קיד קואלה והרבי הנקוק. האם כולם חתומים אצל T.I.M.E.C? חלילה. לחיצה על אחד השמות תביא לרשימת ביקורות על התקליטים שלו. הבעיה היא שמרוב שכולם מעורבבים עם כולם, האמנים שבאמת חתומים בלייבל הולכים לאיבוד בין השמות הגדולים, ואין סיכוי להבין מי נגד מי.
שלח/י לחבר/ה • עוד חברות תקליטים • עוד קובצי קול • [הביתה]