גם אמני אינדי, שלכאורה יכולים לעשות הכל לבד, צריכים מנהל • 20/02/07
אחת הבעיות הכי גדולות של מוזיקאים היא מציאת מנהל ראוי. יש נטייה לחשוב שאמן לא צריך מנהל לפני שהוא מוחתם בחברת תקליטים, ושאמני אינדי יכולים לעשות הכל לבד – שיווק, יחצנות, בוקינג של הופעות - אבל זה לא תמיד נכון. גם שיטות השיווק החדשות של מוזיקה ברשת, שבאמת מאפשרות לכל אחד לקדם את עצמו ביעילות באופן עצמאי, עדיין לא פותרות את הבעיה אצל אמנים שרק רוצים לעשות מוזיקה ואינם מתעניינים בשיווק, או מרגישים מבוכה לשווק את עצמם. מאחר שחלק גדול מהמוזיקאים הוא כזה, ממש לא משנה אם מדובר בשיווק גרילה ברשת או בכתיבת קומוניקטים לעיתונות המודפסת – עדיין אין מי שיעשה את זה בשבילם.
מוזיקאים מכל המגזרים, מהאינדי ועד שיא המיינסטרים, משתייכים לאחד משלושה סוגים: אלה שמחפשים מנהל מוצלח, אלה שמודים לאל ששלח להם אחד כזה, ואלה שמקללים את האמ-אמא שלו. ניהול אמנים הוא ג'וב ללא הגדרה מדויקת, לכן התשלום עבור העבודה יכול לנוע בין 10 ל-50 אחוז מהרווחים. מוזר בעיני שהפריחה הגדולה של אמני מייספייס, שנולדו וגדלו ברשת, עדיין לא הניבה גל דומה של מנהלי-אינדי, שעושים בשביל האמן את כל מה שאפשר לעשות עבורו ברשת. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו האמנים שמתבלטים ברשת הם אלה שאוחזים בכישורי השיווק הטכניים. אחרים, מוזיקליים ככל שיהיו, עלולים להישאר עם דף מנוון במייספייס ותו לאו.
מה עושה מנהל מוצלח ברשת? למשל, מודיע על הופעות בפורומים הנכונים. נשמע פשוט, אבל כשלכל פורום יש חוקים משלו לפרסום הופעות, זאת עבודה שצריך ללמוד. מנהל טוב מוצא אתרים שיכולים לקשר אל האמן שלו, דואג להעלות לרשת תמונות טובות (באיכות הדפסה, למקרה שבאיזה עיתון יחליטו לכתוב) ושולח הודעות לרשימת התפוצה של האמן. אם הוא ממש יצירתי הוא יכול לכתוב ביקורת חיוביות על הופעה ולפרסם אותה (רצוי תחת כינוי חדש) בפורומים הרלוונטיים. מנהל טוב מחפש כל דיון שבו הוזכר האמן שלו, תורם את חלקו ומקשר לשם מהאתר של האמן או מהדף שלו במייספייס. הוא דואג להפיץ קובצי MP3 להורדה באתרים הנכונים ויוצר קשרים עם נט-לייבלים שיכולים למכור את השירים.
אתר טוב שבו אפשר ללמוד הרבה על שיטות לניהול אמנים ושיווקם הוא Get Signed, שמציע שלל מאמרים למוזיקאים ולמנהלים בכל שלבי הקריירה: האם אני בכלל צריך מנהל, איך לבחור אותו ואיך להפעיל אותו בתבונה. עוד אתר שווה, שמספק הצצה אל רזי ניהול האמנים בשנות ה-70 וה-80, שייך לסיימון נפייר בל, אנגלי שמן שניהל פעם את "וואם!” (הלהקה הראשונה של ג'ורג' מייקל), את "ג'פן" ואת "ציפורי החצר". כאן לא תמצאו שטיקים שיעזרו לכם להביא הרבה חברים למייספייס, אבל למה שלא תלמדו משהו מהאיש שאירגן ל"וואם!” הופעה אחת בסין וקיבל בתמורה שלושה ימים של חשיפה עולמית בכל רשתות החדשות בטלוויזיה?
שלח/י לחבר/ה • עוד מומלצים • עוד חברות תקליטים • [הביתה]