Home Home Sex Drugs Rocknroll
יש ארוחות חינם (בינתיים)

“סיקפוד" – כמו סמי פיצוציות - ישגשג כל עוד לא נקבע שאינו חוקי05/04/07

לבקר ב"סיקפוד" (Seeqpod) זה כמו ללכת למסעדת סושי עם מסוע. בזה אחר זה חולפות לפניך מנות שהשפים (במקרה הזה – מנועי החיפוש של האתר) הכינו מהחומרים הזמינים להם (במקרה הזה – אתרים עם קובצי MP3) – רק תבחר מה אתה רוצה ושים בצלחת. בצד ימין של המסך רצה רשימה של שירים (התפריט) ובצד שמאל נמצאת הצלחת שלך (נגן שמשמיע את השירים שבחרת). אתה יכול לשמור רשימות (כדי לאכול ארוחה דומה בפעם הבאה שתיכנס), או לחלוק אותן עם גולשים אחרים. והכי שווה: בסוף הארוחה לא מקבלים חשבון.

להבדיל משירותי מוזיקה אחרים שהצליחו לאחרונה (כמו "פנדורה", "גנום" או "לאסט אף.אם”), "סיקפוד" לא מנסה ללמוד את טעמך ולהגיש לך ארוחה ממוקדת. הוא פשוט מציג את כל קובצי המוזיקה שעלו בחכתו בפעם האחרונה שבה סרק את הרשת, ומשאיר את והבחירה בידיך. בנוסף, יש בו גם תפריט אה-לה קארט – כלומר אפשרות לחפש מוזיקה ספציפית.

ההיצע ב"סיקפוד" די מרשים. יש בו מיינסטרים ואינדי, מיקסים ורמיקסים, קטעים מהופעות והרצאות. אפשר, למשל, למצוא כאן נזיר בודהיסטי שמספר על הבודהא, רבי שמספר על הרמב”ם, עמוס עוז שמספר על עמוס עוז ועוד. כששיר מסוים כבר אינו קיים על השרת שאליו הועלה, הנגן מדלג עליו. זוהי תופעה נפוצה במיוחד כשמדובר במוזיקת מיינסטרים, כי אתרים שמאחסנים קובצי MP3 של אמני מיינסטרים מקבלים מהר יותר מכתב מעורכי דין ונאלצים להוריד את השיר מהשרת. מוזיקת אינדי מחזיקה מעמד יותר זמן. אף אחד לא ממהר לדרוש שיפסיקו להשמיע אותה.

רובי וויליאמס. אחלה מיינסטרים בסיקפוד
אם יש משהו שפוגם בתחושת המבחר הגדול ובשליטה של הגולש על מה שהוא שומע – אלה הם השמות של הקטעים, וזה בכלל לא באשמת "סיקפוד". כשגולשים מעלים לרשת קבצים ששמותיהם חסרי משמעות (למשל osjhw677.mp3), קצת קשה לדעת שמאחוריהם מסתתר עוד שיר מצוין של רובי וויליאמס. הבעיה היא שאם השיר ייקרא בשמו האמיתי, כלבי השמירה של זכויות היוצרים ירחרחו אותו בקלות ויסתערו עליו, מה שיקטין את המבחר. אם לחזור לרגע למסעדת הסושי, דמיינו לעצמכם תפריט שחלקים גדולים ממנו כתובים ביפנית. לך תדע מה אתה מקבל.

אם אתם רוצים לעזור בהגדלת המבחר אתם יכולים להוסיף עוד אתרים לרשימה שמנועי החיפוש של "סיקפוד" סורקים. זה לא חייב להיות האתר שלכם (אין שום תהליך וידוא שהאתר שרשמתם הוא בבעלותכם) – מספיק שיהיו בו קובצי MP3. אם אתם בעלי אתר או בלוג ואתם רוצים לפנק את הגולשים שלכם במוזיקה לפי בחירתכם, תוכלו לשלב די בקלות את הנגן של "סיקפוד" באתר שלכם ולהשמיע את הרשימות שערכתם.

“סיקפוד" – כמו סמי פיצוציות - ישגשג כל עוד לא נקבע שאינו חוקי. בינתיים, רק בית משפט אחד - באוסטרליה – קבע שאתרים מסוגו, המפרסמים לינקים לקובצי MP3 שמוגנים בזכויות יוצרים, אינם חוקיים. אבל אוסטרליה זה רחוק, ובמקומות אחרים לא ממהרים להכריז על החומרים שמהם עשוי האינטרנט – לינקים – כעל משהו לא חוקי. זקני האינטרנט עוד זוכרים את הוויכוחים האינסופיים בשאלה האם מותר לשים לינק לאתר שמסביר איך לבנות פצצות. הוויכוח הזה, כמו כל דבר באינטרנט, הוכרע כשהתברר שאי אפשר לעצור את הזרם. עכשיו מדברים פחות על מוסר – כלומר על הלגיטימיות של לינקים לחומרים שעשויים לפגוע בציבור, אלא על הלגיטימיות של לינקים לחומרים שמאחוריהם עומדים עורכי דין חזקים. חברות התקליטים ותעשיית הקולנוע ההוליוודית הורידו השנה יותר חומרים מהאינטרנט מאשר האף.בי.איי. במובן מסוים, זה משמח.


  שלח/י לחבר/ה  עוד מומלציםעוד פשעעוד קובצי קולעוד תחנות רדיו • [הביתה]